שעת צהריים מאוחרת

אני אוהבת בתי קפה. הם תמיד אוספים אליהם שיחות קטנות ומקטעים של סיפורי חיים. הא.נשים באים והולכים, כך גם הסיפורים שאיתם. מה שנשאר איתי הוא כנראה ברובו פרי דמיוני, אבל לרגע אחד חולף הם האמת כולה.

שעת צהרים מאוחרת, הקפה הקטן בכיכר המושבה הצפונית הומה אנשים, כנראה מטיילים שנמצאים עכשיו בכל מקום. חבורה של צעירים יושבת בפינת רחבת הכניסה, תיקי הגב שלהם מונחים ברישול על המדרכה. הצעירה עם השער האסוף המתולתל עם כתם של צבע תכלת, מחזיקה בידיה מפה, נראה שהם עסוקים בתכנון מסלול מחדש. על המרפסת שתי משפחות נוספות וגבר שיושב לבדו בשולחן בפינה שקוע בעיתון, מעשן קצה סיגריה. גורי חתלתולים רזים, רעבים, מסתובבים בין היושבים משוועים לתשומת לב ולפיסת אוכל, שאולי יצליחו להשיג במתיקותם. הם נראים אבודים קצת, זה מעציב אותי.

והנה גם הזוג הזה, שעורר את תשומת ליבי, הוא נראה מבוגר יותר, שער מקורזל מחליף גווני שחור בלבן והיא דקיקת גוף, בשמלה כחולה עם כמה כפתורים מוזהבים במחשוף. הם היו כבר עם קפה וקינוח שוקולדי מתוק כשעלינו למרפסת לשולחן סמוך אליהם,

"אז מה, הוא קורא כל לילה לפני השינה ?" – היא שואלת בסקרנות מהולה בפליאה

"ישנם ערבים שאני יושב לידו" – הוא עונה

"תדע לך שאני כל ערב בשעה הזו מרימה את הראש לשעון וחושבת עלייך" הוסיפה בקול קצת רועד

והוא מרים אליה עיניים מחייכות, מושיט ידו אל ידה הקטנה המונחת בעדינות על השולחן. אצבעותיהם משחקות זו בזו. השלמה עצובה מתיישבת בין שניהם.

היא שותקת. למרות שרצתה לספר לו עוד על הגעגוע שהיא נושאת איתה. זה שבא במיוחד כשהחשיכה מכסה ומתיישב כמו אבן כבדת משקל במרכז הבטן, שם, איפה שמרגישים. אך במקום זאת, היא סיפרה על חברה שבילתה איתה ביום אתמול, משנה במהירות נושא. הוא המשיך להביט בה, מחזיק בחיוך נבוך, כזה שמבין לליבה. ולמרות שהייתה נינוחות ביניהם, חשבתי שהאהבה שלהם בטח מתחבאת עכשיו קצת מהעולם. היא חיה רק לצד החיים הרגילים, במרווחי הבריחה ובבתי קפה רחוקים בצפון.

אני מסמנת למלצרית שיוצאת אל המרפסת, מבקשת חשבון ומתבוננת באיש שלי היושב מולי, מרפרף באצבעותיו בנייד. אני רוצה לומר לו משהו על כל זה אבל מוותרת. נשארת עם הידיעה שהאהבה שלנו לא זקוקה למחבואים.

כשקמנו ללכת עוד העפתי אליהם מבט אחרון, הם עדיין ישבו שם. חשבתי שהם בטח אוחזים עכשיו את הזמן הקצוב שלהם יחד, רגע לפני שיתפוגג חזרה אל תוך שגרת היומיום העייפה.